איתור רטיבות בקירות — שיטות, עלויות ומה עושים אחרי

נזילה מצנרת: מים חמים או קרים מצינור סמוי. מאופיינת בכתם שגדל בהדרגה, לעיתים עם עלייה בחשבון המים.

כשל איטום: חדירת מים מבחוץ — גג, חזית, מרפסת או חדר רטוב. מתגברת אחרי גשם או שימוש במקלחת.

עיבוי: לחות אוויר שמתעבה על משטח קר (גשר קור). אופיינית לפינות חיצוניות ולחורף, ולרוב מלווה בעובש.

עלייה קפילרית: מים מהקרקע שעולים בקיר בקומת קרקע או מרתף, בדרך כלל עד גובה מטר.

סריקה תרמוגרפית: מצלמה תרמית מזהה הפרשי טמפרטורה על פני הקיר. אזור רטוב מתנהג תרמית אחרת מסביבתו ומופיע כתבנית ברורה בתמונה.

מדידת לחות: גלאי לחות פנטרציוני או לא-פולשני מודד את אחוז הלחות בעומק החומר, וממפה את גבולות האזור הרטוב.

בדיקות אימות: בדיקת לחץ בצנרת, בדיקת הצפה מבוקרת, וסריקה אקוסטית לאיתור נזילות בלחץ — לפי סוג החשד.

בדיקת איתור רטיבות ממוקדת עולה בדרך כלל 450–900 ש"ח, בהתאם לגודל השטח ולמורכבות. בדיקה מקיפה הכוללת דוח מפורט לצורך ביטוח או תביעה עולה יותר, אך היא זו שמאפשרת לדרוש פיצוי או תיקון.

אחרי איתור המקור מתקנים את הגורם עצמו — החלפת קטע צנרת, איטום נקודתי, שיפור בידוד או ניקוז. רק לאחר ייבוש מלא של הקיר (בדרך כלל שבועיים עד חודש) מבצעים תיקון אסתטי של הטיח והצבע.

אם הנזק נגרם על ידי שכן, קבלן או אירוע מבוטח — הדוח עם התיעוד התרמי הוא הבסיס לדרישת פיצוי, ובמקרים כאלה מומלץ לשלב שמאי רכוש מטעמכם.